רשומות

מוצגים פוסטים עם התווית הגשמה עצמית.

וידוי

תמונה
הודיה! מאז ומעולם בכול תהליך משמעותי בחיי האמנתי שהבורא שומר ומשגיח עלי. תמיד ידעתי והרגשתי שהוא שם איתי מנחה ומכוון אותי, מעניק לי את הכוחות והאנרגיות הנכונות להתמודד על כל בעיה ומכשול, וכאלה היו לא מעט בחיי משחר ילדותי ועד היום. אלוהים הוא שלי שוכן בתוכי מפרה מטיב וגומל לי בהתאם למעשים ולמידות שלי ולא בהתאם לקיום המצוות והתפילות, הכול זה רק ביני לבינו לא משנה אם צמתי בכיפור או שמרתי את קדושת השבת, זה ביני לבינו. יש לי קו פתוח להגיע אליו 24/7 להודות לו, לשפוך את מר שיחי, לדון ולהתייעץ איתו בכול הדברים המציקים לי, מבלי להשתטח על קבר של צדיק או ללכת לבית הכנסת, תחושת ניקוי וטיהור , קיימת בתוכי, במחשבה ברצון ובכוח שלי, ביכולת הפנימית שלי לדון עם בוראי מה נכון ומה לא נכון, אשר אינה תלויה בקיומה של מצווה כל שהיא. אני יודע מתוך תובנה עמוקה ומתוך ימים ולילות של דו שיח עם בוראי, כי הכול נתון בידיי, לטוב או לרע גורלי יקבע על ידי הבחירות והמעשים שלי במישור היום יומי, "אם לא אעשה למען עצמי אף אחד לא יעשה למעני", זה מה שהוא רוצה

מיסטיקה יהודית - קבלה

תמונה
מיסטיקה יהודית בתוך המרחב הווייתי הפנימי, מתפתח תהליך המשפיע על הבחירות האישיות שלנו והדרך בה אנו חשים וחווים את חיי היום יום. על פי הקבלה בחירה אישית מתפצלת לשתיים: החלק הראשון:- האני הפנימי - רוחני הרצון הפנימי: החלק הטהור שבאדם. השואף באופן קבע באמצעות כוחות יצירתיים פנימיים הסמויים מן התודעה הרגילה להגיע לשלמות בדרך למימוש עצמי, הגשמה עצמית בריאה אישית מחדש. החלק השני - האני החיצוני פיסי  הרצון החיצוני - המציאות החיצונית, המציאות הפיזית. שהוא לרוב נאיבי, מלא חמלה ואהבה עצמית, רצון היודע יכולתו וכוחו, רצון בעל יכולת ספיגה והתמודדות  עם אירועים והתרחשויות בחיים, הרצון החיצוני לרוב הוא טעון, חבוט, ונצרב בתודעה ובזיכרון הטראומטי שלנו, רצון המסמל כאב סבל, ללא יכולת יצירה, אנרגיה המבוססת על תדר גס. החוסם ומגביל את הרצון האישי להתפתח להשתנות ולפרוץ החוצה. האני החיצוני - נאמן באופן כקבי לכל החלקים בחיינו אשר, נחקקו בזיכרון או במודעות הרגילה, "אמונה" מנגנון הגנה ההופך למחשבה מגבילה שמסרסת את התפתחות האישית העשייה, היצירה והראייה הפנימית. דוגמה: כאשר אדם נ